פסק-דין בתיק ת"א 4145-07

1.         התובעת סבטלנה לוין ילידת 1959, עותרת בכתב התביעה לפיצוי בגין נזק שארע לטענתה על רקע רשלנות רפואית של הנתבעים, בגין איחור באיבחון גידול ממאיר בבלוטת הרוק.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא נוירולוג הקובע 20% נכות; חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת 30% נכות צמיתה וחוות דעת של מומחה בתחום האונקולוגי לביסוס טענת הרשלנות הרפואית.

מטעם הנתבעים הוגשו חוות דעת בתחום הנוירולוגי, פסיכיאטרי וא.א.ג. אשר בכולן נקבע כי לא נותרה נכות צמיתה וכן הוגשה חוות דעת בתחום האונקולוגי לפיה אין קשר סיבתי בין מצבה של התובעת לבין רשלנות רפואית נטענת.

מומחה רפואי מטעם בימ"ש בתחום האונקולוגי, ד"ר יוסף ברנר קבע בחוות הדעת כי התובעת זכתה לטיפול מקצועי, לא היה עיכוב באבחנה ולא היתה רשלנות רפואית.

2.         ניתוח ראיות הצדדים:

התובעת מתייחסת בתצהיר עדות ראשית לטיעונים לפיהם גילתה בשנת 1999 גוש קטן בצד שמאל של הצוואר מאחורי האוזן, פנתה בינואר שנת 2000 לרופא המשפחה של קופת חולים אשר היפנה אותה למומחה א.א.ג.

ביום 29.2.2000 בוצעה ביופסית מחט אשר הדגימה חומר מוגלתי וביום 14.3.2000 התקבלה תשובה שצורפה כנספח א' לתצהיר.

התובעת שלא היתה שבעת רצון מהטיפול בקופת חולים פנתה לטענתה בין החודשים מרץ, אפריל 2000 באופן פרטי לנתבע 3 פרופ' יואכימס, אשר לאחר בדיקה היפנה אותה לבדיקת מעבדה שהתבצעה ביום 17.4.00 ולאחר כשלושה שבועות התקשר טלפונית לבשר לה לטענתה כי הבדיקה תקינה.

התובעת טוענת בתצהירה כי שנה לאחר מכן הרגישה שהגוש מאחורי האוזן גדל וכאב, פנתה לברור נוסף, דרשה את תוצאות הבדיקה הקודמת שהודפסה ב- 24.4.2000 וגילתה כי הפרטים של מספר הזהות ושנת הלידה אינם שלה.

בדיקה נוספת מ- 2.7.01 הדגימה מימצא של גידול ממאיר, נקבע תור דחוף לניתוח להסרתו אשר בוצע ביום 25.7.01 בבית החולים הילל יפה בחדרה, לאחריו טופלה במחלקה האונקולוגית ומאז היא במעקב רפואי.

במהלך החקירה הנגדית עומתה עם רקע רפואי שאינו קשור לאירוע נשוא התביעה, נסיבות אישיות והתנהלותה ביחס לבדיקות בגין הגידול.

בתה של התובעת יוליה לוין התייחסה בתצהירה לעזרה שהושיטה לאם.

3.         ראיות נתבעת 1 - ד"ר ליאונוב ירון רופא א.א.ג בקופת חולים לאומית מתאר בתצהירו כי התובעת פנתה אליו ביום 28.2.00 לבדיקה בגין גוש בזוית הלסת השמאלית.

ברשומה הרפואית ציין את מימדי הגוש וביקש מהתובעת להגיע למחרת לבדיקת דיקור FNA: "כבר למחרת, ביום 29.2.00 ביצעתי לתובעת דיקור באמצעות מחט מתוך הגוש F.N.A  בדיקור זה ביצעתי שאיבת חומר שהתברר כמוגלתי.

            רשמתי לתובעת אנטיביוטיקה מסוג זינט." (ראה סעיף 6 לתצהיר).

העד מתייחס בהמשך תצהירו לתוצאות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה לפיהן מדובר בתאים שפירים וכאשר התובעת חזרה ביום 20.3.00, הבהיר לה כי עליה לשוב לביקורת כעבור חודש, אך היא לא עשתה זאת ולא חזרה למעקב כפי שנדרשה.

4.         נתבע 3 פרופ' צבי הנרי יואכימס טוען בתצהירו כי התובעת פנתה אליו באופן פרטי ביום 9.4.00 לקבלת חוות דעת נוספת בדבר גוש קטן שהיא יודעת על קיומו מזה מספר חודשים לאחר שנבדקה על ידי רופא קופת חולים והופנתה על ידו לבדיקת FNA במעבדה בבית החולים רמב"ם כאשר התוצאה היתה כי מדובר בגידול שפיר.

            העד מתאר כי מסר את המידע לתובעת וכי שתי תוצאות המעבדה שבוצעו בחודש מרץ 2000 ובחודש אפריל 2000: "היו תקינות לחלוטין ולא הצביעו על סימנים של ממאירות." (סעיף 8 לתצהיר).

            העד מתייחס בהמשך תצהירו לאי התאמה בין פרטי תעודת הזהות של התובעת שנרשמו במסמך וטוען כי ישנה התאמה מוחלטת בין הפרטים הקליניים לבין המשטח שנבדק ולפיכך יעץ לה להיות במעקב, שכן באותו שלב לא היתה הצדקה להתערבות כירורגית: "בהעדר ביובסיה חיובית לתאי סרטן, אין מקום להתערבות כירורגית מיידית, ויש מקום למעקב - בדיוק כפי שהמלצתי בפני התובעת." (סעיף 9 לתצהיר).